מדיה חברתית - כולם יודעים מה זה, בין אם זה אינסטגרם, סנאפצ'ט או כל פלטפורמה אחרת. כולנו מכירים את צליל ההתראות הפשוט אך החודר, שאנו שומעים ללא הרף מדי יום. ובכן, אני כבר לא.

בשנה שעברה קיבלתי את ההחלטה לכבות את כל ההתראות שלי ברשתות החברתיות, ושמתי לב להשפעה משמעותית על חיי. למרות שהשינוי הזה הרגיש מוזר בהתחלה, מהר מאוד הבנתי שהפסקתי להרים את הטלפון כל הזמן ולחפוץ באישור שמגיע עם התקשורת המתמדת שאנחנו כל כך רגילים אליה. במקום זאת, למדתי להעריך כל שיחה ואת חשיבותה, להגיב מתי שבחרתי במקום להרגיש לחץ להגיב מיד.

עכשיו, אני מבין שחלקכם עדיין לא משוכנעים, אז הרשו לי להסביר את זה מנקודת המבט של תפקידי כמזכירה אזורית. בהתחלה, לא חשבתי שאוכל לאזן בין להיות בתפקיד שמתמקד בעיקר ברשתות חברתיות ובמקביל לכבות את ההתראות שלי. עם זאת, למדתי שהקשר שלי עם הרשתות החברתיות הפך בריא הרבה יותר כתוצאה מכך. במקום להשוות את עצמי לאחרים ולעסוק ב"גלילה אבודה" - מונח המשמש לתיאור הגלילה האינסופית שאדם עשוי להשתתף בה - גיליתי שאני יכול להגדיל את הערך של חוויית הרשתות החברתיות שלי תוך הפחתה משמעותית של כמות הזמן שאני מבלה בטלפון שלי.

אני מודה שמדי פעם, כשאני שומע את הפעמון של סנאפצ'ט או צלצול של הודעה, אני מושיט יד אינסטינקטיבית לטלפון שלי. עם זאת, בסך הכל, שמתי לב לשינוי משמעותי בהרגלי זמן המסך שלי. זה לא היה שינוי קל לעשות, אבל אני ממליץ עליו לכל מי שמחפש לעשות שינוי חיובי בחייו. העצה שלי למי שבוחר לצאת למסע הזה היא להמשיך להתגבר על האתגרים הראשוניים. זה לא קל בהתחלה, אבל בסופו של דבר, הגבלת השימוש בטלפון היא מתגמלת להפליא. זה לא רק מפנה זמן לתחביבים אחרים ולשיעורי בית, אלא גם מאפשר שיחות פנים אל פנים משמעותיות יותר, ומטפח קשרים עמוקים יותר עם האנשים סביבך. אימוץ השינוי הזה באמת שינה את שגרת יומיומי ואת הרווחה הכללית שלי.