אני לא יודע מה איתכם, אבל הדבר האחרון שאני רוצה לעשות אחרי שאני חוזר הביתה מבית הספר ומספורט הוא לשבת ולעשות שלוש שעות של שיעורי בית. כשהתבגרתי, תמיד שמעתי אנשים אומרים ששנת הלימודים האחרונה בתיכון היא הקשה ביותר, והנה אני עכשיו, תלמיד כיתה י"א בסמסטר ב' בתיכון ציבורי בקליפורניה, כדי לאשר את זה.

שיעורי AP, מבחנים סטנדרטיים וממוצע ציונים גבוה - אלו שלושה דברים שרבים שואפים אליהם מבחינת מצוינות אקדמית. אך כעת, יותר מתמיד, גם אני וגם רבים אחרים שמעריכים חינוך ולמידה מתקשים פשוט לעמוד בקצב.

"בחרתי קורסים שמעניינים אותי, אבל הם עדיין קשים מאוד. לעתים קרובות, אני מרגישה שהעבודה רק נערמת. זה או ללמוד למבחן, או להכין שיעורי בית, או לעבוד על פרויקט או חיבור, אבל במיוחד בכיתה י"א, זה מרגיש אינסופי. תמיד הייתי תלמידה טובה, אבל השנה קשה לי לשמור על מוטיבציה ולאזן בין כל שיעורי הבית, העבודה, השינה, הטיפול העצמי והזמן החברתי שלי." (אווה כץ)

בית הספר אינו הדבר היחיד בחייהם של בני נוער רבים. חלקם משחקים ספורט, חלקם עובדים, חלקם מתנדבים, וסביר להניח שרובכם שקוראים את זה מעורבים ב... BBYO אנחנו בבית הספר בערך שש שעות ביום, 180 ימים בשנה. עכשיו, אני בקושי מתמטיקה, אבל התאזרו בסבלנות בזמן שאני מתפרק רק יום אחד בחייו של תלמיד תיכון.

יש 24 שעות ביממה, וכמות השינה המומלצת לבני נוער היא 8-10 שעות. תשע שעות השינה הללו ועוד שש שעות לימודים כבר מהוות 15 מתוך 24 השעות. בואו נוסיף עכשיו 2-3 שעות של אימוני ספורט ועוד 2-3 שעות של שיעורי בית, מה שמביא אותנו לכ-20 שעות. זה משאיר רק ארבע שעות ביום, אותן רוב האנשים מבלים באכילה, מטלות בית, מקלחת וטיפול בהתחייבויות אחרות. זה מעמיד אותנו עכשיו בשעה של פחות שעה עד שנגמר לנו הזמן.

שעה אחת נראית כמו המון זמן לעצמך, נכון? זה לא. זה רק 60 דקות, שזה בקושי זמן בכלל. זה גם אומר ללכת ברציפות במשך 15 שעות בלי הפסקות. זה בקושי ריאלי, מה שאומר ש-24 מתוך 24 שעות חלפו, ולא נשאר לך שום זמן לעצמך.

"הנקודה השלישית שאני רוצה להעלות היא שעם כל ההתחייבויות והעבודה שיש לבני נוער רבים, אנחנו תמיד מתכננים לעתיד ונכשלים לחיות בהווה. סופי שבוע וחופשות הפכו פתאום לימי השלמה.

אני נהנה מרוב השיעורים שלי ומהתוכן, אבל אני מוצא את עצמי מאחל שיהיה לי יותר זמן לעצמי ושלא יושקע כל רגע ער בבניית קורות החיים שלי. אני לא אומר שבית הספר לא צריך לאתגר ולדחוף אותך; מה שאני אומר זה שהוא לא צריך לשבור אותך."

כל הזמן אומרים לנו להתכונן לעתיד, אך אם לא נהיה זהירים, בסופו של דבר נפספס את ההווה. כשאנו מנווטים בין התיכון לחיים שאחריו, חשוב לזכור שהישגים אקדמיים אינם המדד היחיד להצלחה. אמנם זה לא תמיד ברור מאליו באותו רגע, מציאת איזון חיונית לרווחה וסיפוק לטווח ארוך.