שלח את עמי - 15 שבתות מאז ה-7 באוקטובר

‍

"שחררו את עמי", היא קריאה שחיה בקלון. מעבר למקורותיה המקראיים, היא שימשה כקריאת התאחדות נגד העבדות האמריקאית, האפרטהייד בדרום אפריקה ודיכוי יהדות ברית המועצות. אך כיום, היא מקבלת משמעות חדשה. 

ב-7 באוקטובר, פרצו מחבלי חמאס ליישובים ישראליים הגובלים בעזה והחלו לטבוח, לשחוט, לשרוף, לאנוס ולערוף באכזריות כ-1200 גברים, נשים, ילדים, קשישים, חיילים, אזרחים, עובדים זרים, אמהות, אבות, חברים, תינוקות, יהודים, נוצרים, ערבים ומוסלמים ישראלים. ארגון הטרור גם לקח למעלה מ-230 בני ערובה, כ-132 מהם נותרו בעזה. כיום, "שחררו את עמי" טומן בחובו אמת עזה. 

פרשת בו מספרת על מאמציו המפרכים של משה לשחרר את בני ישראל מעבדות מצרים. בהמשך למכה השמינית, אלוהים מזהיר את פרעה דרך משה: "שלח את עמי ויעבדו אותי, כי אם מאנת לשלח את עמי, מחר אביא ארבה על ארצך". האולטימטום של אלוהים ברור והוגן - שחררו את בני ישראל מעבדות וסבלם של המצרים ייגמר במהרה. אולם מהמכה הראשונה ועד למכה התשיעית, הסבל הגדול של עמו לא הספיק כדי להטות את פרעה, ולכן בני ישראל נותרו בשלשלאות. לבסוף, פרעה מבצע את השינוי המכריע עם המכה העשירית, מות בכורי המצרים. נדרש מות עמו, ובמיוחד של בנו הבכור, כדי שפרעה ישחרר את בני ישראל. 

למען בני הערובה, החיילים הישראלים והעזתים התמימים, אני מקווה שמנהיגי חמאס ילמדו לקח מפרשת ב' - שחררו את השבויים והסבל ייגמר. עם זאת, על ממשלת ישראל ללמוד לקח גם מהפרשה - שאפו שלום, אך עד שיגיעו אליו, השתמשו בכוחכם כדי להציל את עמכם. 

כשאנחנו נכנסים לשבוע ה-15 מאז ה-7 באוקטובר, אני מתפלל שלא יידרשו עשר מכות מלחמה כדי להחזיר את בני הערובה הביתה. עד אז, אשתמש בכוחי ואצעק "שחררו את עמי".

‍

שבת שלום,

ג'וש דנציגר, ​​אזור לונסטאר

‍