דמיינו שאתם מתעוררים בבוקר שבת, בוקר שמחת תורה. דמיינו את הבוקר הזה, יום כמו כל יום אחר, כשמשום מקום, בשעה 6:30 בבוקר, אתם מתעוררים לצפירות משתוללות וטילים הנופלים על עירכם.

צפיתי בחדשות מביתי בארגנטינה. ראיתי שבערים בכל רחבי ישראל, חמאס רוצח מאות, הורס משפחות, שורף בתים ואנשים חיים.

זה לא ייאמן איך אני, שגדלתי עם המשפחה שלי שאמרה לי שתמיד נהיה בסדר כי תמיד תהיה לנו ישראל, נהיה מוגנים על ידי הצבא; תמיד גדלתי עם ההורים שלי שרצו לעלות, זה כל כך מתסכל ולא ייאמן לראות מה שקורה עכשיו, לראות את זכויות האדם הבסיסיות של אנשים מופרות.

בשנה שעברה, התמזל מזלי להיות בישראל לחגיגת בת המצווה שלי. באחד הימים שהייתי שם, המשפחה שלי הלכה לחוף הים, ונשארתי במקום שבו היינו. באותו יום, נשמעה אזעקת אזעקה. אחי הגדול בא לחפש אותי ואמר לי לעלות במדרגות (פרוטוקול חירום). בזמן שהיינו שם, התחלנו לריב על משהו. שתי בנות מאחת הקומות שמעו שאנחנו מפוחדות, אז הן אמרו לנו, "זה כלום, אל תדאגו, זה קורה כל הזמן". למרבה המזל, כל הרקטות יורטו בשמיים, אז שום דבר לא קרה, אבל היום, כשהטילים האלה משוגרים מעזה, אני תוהה מה שלום הבנות האלה. אני לא יודעת למה, ובכל זאת אני מרגישה אשמה שאני בסדר, וכנראה שהן לא.

אני מאמין שהסכסוך הזה חורג מכל מחלוקת פוליטית; מה שחמאס עושה בישראל הוא מחריד. חמאס אינו פלסטין. קורים שם דברים שאני לא אדבר עליהם, אבל רק המחשבה על זה גורמת לי לרצות להקיא. כפי שאמרתי, היחס אליהם פשוט מגעיל ולא אנושי. אנחנו תמיד אומרים, "דברו על השואה כדי שזה לא יקרה שוב". ב-7 באוקטובר 2023, הם הרגו את המספר הגדול ביותר של יהודים ביום אחד מאז השואה.

אני יודע שרבים מאיתנו מרגישים חסרי אונים, כאילו אין שום דבר שאנחנו לא יכולים לעשות בנידון, אבל יש. אנחנו יכולים לספר לכולם על מה שקורה, להשתמש ברשתות החברתיות, לדבר עם חברים, כל מה שכל אחד מעדיף ומרגיש בנוח לעשות.

עלינו ליידע אנשים במה שקורה, וזה לא אומר להילחם ברשתות החברתיות, אלא להסביר ולעדכן את המצב. חשוב שתתייעצו עם חברים ובני משפחה ישראלים או יהודים, או חברים עם משפחה בישראל, ותציעו את תמיכתכם. חשוב שאם הם צריכים, הם יוכלו לדבר עם מישהו ולפרוק את דעתם. אם אתם יכולים לתרום משהו, בבקשה תעשו זאת; זה יכול לשנות את חייו של מישהו.

מעל הכל, חשוב להיות אקטיביסטים למען הקהילה היהודית, להשתתף בקבוצות ובאירועים, ולהראות שאנחנו כאן, שאנחנו חזקים, ואנחנו הולכים לנצח.