היי! עבר יותר מחודש מאז ה-7 באוקטובר, ואולי אתם שואלים את עצמכם למה החברים היהודים שלכם עדיין מדברים על מה שקורה בישראל. 

ובכן, כשהיינו ילדים, בבית הספר, לימדו אותנו על השואה. רובנו מכירים מישהו שמשפחתו "התמזל מזלה" והצליחה לברוח או לשרוד. הזכירו לנו את זה כל הזמן, השווינו את זה לזמנים אחרים בהיסטוריה שבהם יהודים לא היו רצויים בשום מקום. אבל בסופו של דבר, זה היה רק ​​שיעור היסטוריה או סיפור ישן, לא?

למדנו גם על ישראל ואיך שום דבר מסוכן לא יכול לקרות לנו שוב, כי עכשיו יש לנו לאן ללכת. לרוב היהודים בעולם יש איזשהו קשר או התקשרות למקום הזה, בין אם חברים שגרים שם או זיכרונות מדהימים מהביקור בו. 

עד ה-7 באוקטובר. 

חמאס תקף את ישראל, והמלחמה הוכרזה כתחילתה. מיד כולנו הסרנו את שרשראות היהודים שלנו, הפסקנו ללבוש קפוצ'ונים עם מילים בעברית, ואפילו התחלנו לפחד מללכת למקומות יהודיים מסוימים. ידענו שבלי מדינה ללכת אליה, אנחנו שוב בסכנה. 

עבר חודש, ועדיין, שום דבר לא השתנה; כולנו מאוד מפחדים לבטיחות החברים והמשפחה שלנו. 

ועכשיו, החלק החשוב. מה אתם יכולים לעשות בנידון?

חשוב מאוד שתשתפו מידע, תשאלו שאלות, תקראו חדשות, ובנוסף לכך, תודיעו לנו שאנחנו בטוחים לידכם. שאכפת לכם. תנו לנו חיבוק ותבדקו מה שלומנו. עזרו לנו לא לתת להיסטוריה לחזור על עצמה. 

צעקו איתנו, לעולם לא שוב.