פרשת השבוע היא "מקץ", שפירושה "בסוף", וניתן למצוא אותה בספר בראשית.

פרשה זו ממשיכה עם סיפורו של יוסף, וזמנו במצרים. כאשר פרעה חולם על שבע פרות שמנות שנבלעות על ידי שבע פרות רזות, ועל שבע קלחי תבואה שמנות שנבלעות על ידי שבע קלחי תבואה רזים, יוסף מובא לפרש את חלומותיו. יוסף מפרש את החלומות כך ששבע שנות שפע יבואו אחריהן שבע שנות רעב, ומייעץ לפרעה לאגור תבואה במהלך שנות השפע. זה מוביל לסיום מאסרו של יוסף, ופרעה ממנה את יוסף למושל מצרים.

כצפוי, רעב התפשט במהרה ברחבי האזור. כדי להשיג מזון לעצמם, עשרה מאחיו של יוסף נוסעים למצרים. יוסף מזהה מיד את אחיו, אך הם אינם מזהים אותו. יוסף מאשים אותם בכך שהם מרגלים, ודורש מהם להביא איתם את אחיו השני של יוסף, בנימין, בחזרה למצרים. כאשר האחים חוזרים, יוסף מזמין אותם לארוחה בביתו. יוסף שם את גביע הכסף שלו בתיקי בנימין, ולאחר מכן מאשים את אחיו בגניבתו. לאחר שנמצא הגביע, יוסף מאפשר לשאר אחיו לחזור הביתה, אך משאיר את בנימין כעבד עמו במצרים. 

הפרשה הזו די מעניינת כי יש כמה דברים שאנחנו יכולים ללמוד ממנה. ראשית, יש לנו את רעיון הקארמה, ומה שבא מסביב חוזר מסביב. אחיו של יוסף היו די אכזריים אליו, ותראו לאן הם הגיעו. יוסף בסופו של דבר היה מושל מצרים, בעוד שאחיו נותרו רעבים, מתחננים בפניו לאוכל. הפרשה מעלה גם את הרעיונות של ריפוי, באמצעות תשובה וסליחה. 

קחו קצת זמן בשבת הזו וחשבו גם על סליחה, וגם על האופן שבו מעשיכם עשויים להשפיע על אחרים ועל עצמכם. 

שבת שלום

רבקה סלומון, שליחה אזורית, אזור התפוח הגדול