ככל שהמזג אוויר מתקרר והריח באוויר משתנה מדלעת לניחוח מנטה, אנשים ברחבי העולם מתחילים להתכונן לעונת החגים. בין אם מדובר בתליית אורות סביב עץ חג המולד או שירת שירי מריה קארי, כמעט כולם מתרגשים לקראת העונה הקרבה. עם זאת, עבור העם היהודי בעונת החגים הזו, במקום לחגוג את האור, רבים חשים משקל כבד על ליבם ונפשם.

חנוכה הוא חגיגת האורות עבור העם היהודי. בלילות החשוכים ביותר של השנה, יהודים ברחבי העולם מתאספים סביב המנורה כדי לספר את סיפור חנוכה, לסובב סביבון, לרקוד את הורה ולהדליק את הנרות. עם זאת, השנה, ישנה שאלה האם חגיגת החג ראויה.

ב-7 באוקטובר, ארגון הטרור חמאס תקף את ישראל מרצועת עזה. מאז נחטפו בעזה למעלה מ-240 בני ערובה יהודים. בין החטופים נמנים נערים וילדות צעירים רבים שנקרעו ממשפחותיהם, כולל תינוק בן 10 חודשים. בעוד העולם היהודי מתאבל על החטופים והנרצחים, קשה לדמיין את השתתפותם באחד החגים השמחים ביותר בלוח השנה היהודי.

עם זאת, אני חושב שזהו למעשה זמן מושלם לחגוג את החג. סיפור חנוכה סובב סביב ההתמדה של העם היהודי בישראל. כאשר היוונים ניסו לכבוש את אדמתם של בני ישראל ולהפוך אותם לעבדים, הם הקימו צבא קטן שהביס באורח פלא את היווני הגדול יותר. היהודים תמיד היו אנשים שסיפרו והעבירו את סיפוריהם. ככל שהמלחמה נמשכת, שיתוף סיפורים של כוח וחוסן חשוב במיוחד למורל. 

אחת הדוגמאות העמוקות ביותר לכך בעיניי היא תמונה של חנוכייה מול דגל נאצי. בגב התמונה כתוב: "הדגל אומר 'מוות ליהדות', האור אומר 'היהדות תחיה לנצח'". החנוכייה והתמונה תלויים כעת ביד ושם, מוזיאון השואה הישראלי, כתזכורת לכך שגם כאשר החושך יקיף את העם היהודי, יהיה אור. כאשר החושך יתגלה והאנטישמיות תתעורר, האור מהחנוכיות שלנו תמיד יענה בחזרה בהתמדה של העם היהודי.

עבור רבים, עונת החגים עוברת בחיק המשפחה. בעוד שהשנה עשויה להציג תרחיש שונה עבור יהודים ברחבי העולם שנחטפים או משרתים, כיבוד זכרו של חנוכה חשוב במיוחד. כאשר אנו מדליקים את הנרות בכל שמונת הלילות, זה משמש כתזכורת מדוע המאבק באנטישמיות כה חשוב. ליהדות יש כל כך הרבה חגיגות יפות שראויות לחיות. איש אינו יכול לקחת את התרבות שלנו, המסורות או האהבה לדת. לעולם לא עוד, והדרך הטובה ביותר בה נוכל להוכיח זאת היא על ידי לקיחת אחריות וגאווה בתרבות שלנו. ככל שמתקרבת עונת החגים, האור היהודי לא יכבה.