הסניף שלי ערך היום בחירות, וכמעט צמצם את הדירקטוריון שלנו בשני חברים. אמנם היו כמה טיעונים טובים בעד זה, בעיקר שהצבת מישהו בתפקיד שהוא לא רוצה ולא ימלא עלולה להפיל את הדירקטוריון, כי עדיין יצטרכו ממנו למלא את חובותיו. עם זאת, אני מאמין שהיתרונות של דירקטוריונים גדולים יותר עולים בהרבה על החסרונות.

הנה הנקודה העיקרית שלי: פורומים גדולים מאפשרים יותר אנשים. אהה. בכל מקרה, זה אומר לי שני דברים. ראשית, זה מאפשר יותר אנשים לתפקידי מנהיגות, ושנית, זה לרוב מכניס יותר אנשים לסניף.

ראשית, לגבי ההנהגה, אספר אנקדוטה אישית. (אזהרה: כשל הכללה חפוז) תפקידי הראשון בדירקטוריון היה כ"סופר" של הסניף שלי. בסניף שלי, הסופר היה היסטורית פשוט הצלם של הסניף. כשהייתי מועמד לראשונה, הגודול שלנו דאז, שסיים את לימודיו מזמן, אמר לי שאם אקח את התפקיד ולא אעשה אותו בפועל, זה לא עניין גדול, כי את תפקידי הצילום אפשר פשוט להעביר למזקיר.

האמירה הזו שכנעה אותי לקחת את הסיכון ולהצטרף, כי ידעתי שאם אשנא את זה לא באמת אפגע באף אחד. אחרי זה, בסופו של דבר הפכתי לסגן של הסניף שלי ועכשיו למאז/גיז של האזור, מה שאני בספק שהייתי עושה אלמלא התפקיד הקטן של סופר. אמנם ברור שלא כל סטודנט שנה א' שמועמד לתפקיד קטן כמו סופר ימשיך לתפקידים בכירים וחשובים יותר, אבל האם באמת יש סיכון בהצעת ההזדמנות?

לגבי הנקודה השנייה, זה עובד פחות או יותר באותו אופן. פוטנציאלית, אם מישהו נמצא בצוות, יש סיכוי גבוה יותר שהוא ישתתף באירועים כלליים. אני חושב שבגלל שיש לו תפקיד מנהיגותי, הוא מרגיש יותר מעורב בסניף. אם הוא מרגיש יותר מעורב בסניף, יש סיכוי גבוה יותר שהוא ישתתף באירועים. ברור שכל סניף שואף לנוכחות גבוהה יותר. 

לסיכום, אני מאמין שדירקטוריונים גדולים יותר בריאים לסניפים. הם מאפשרים לחברים להפגין פוטנציאל מנהיגותי עם סיכון נמוך. הם עשויים להוביל לעלייה בנוכחות. בסך הכל, תפקידים כמו סופר, אורחת ומקשר בריאים לסניפים. בנוסף, אם אף אחד לא רוצה את התפקיד, אין סיבה שלא תוכלו פשוט לא להחזיק בהם לקדנציה.