בפרשת השבוע אנו דנים בסיפור איקוני אוניברסלי. בתחילתו אנו מוצגים בפני נח, אותו תיארה התורה כצדיק, נקי מכל חטאי דורו. יום אחד אמר ה' לנח: "כי מלאה הארץ עוולה וגזל, אשחיתה. עשה לך תיבת עץ עם סככות לבהמות ואסוף אוכל לכל אשר עליה. ואביא מבול". נח, לאחר ששמע להוראות ה', כלל זוג מכל חיה כדי להעלות לתיבה. נח עשה הכל כפי שאמר ה'. שבעה ימים לאחר מכן, הארץ החלה להתמלא מים; היו שיטפונות בכל מקום. ירד גשם במשך ארבעים יום וארבעים לילה, עד שלבסוף פתח נח חלון כדי לשלוח עורב בתקווה למצוא אדמה. משימתו של העורב לא צלחה. הארץ הוצפה.

כל פרט קטן באופן בניית התיבה הונח על ידי אלוהים. בקשה מעניינת אחת שאלוהים ביקש מנח הייתה לעשות חלון בתיבה. ליתר דיוק, אלוהים אמר: "עשה, צהר, פתח לאור בתיבה". המילה צהר קשורה למילה צהרים , שפירושה צהריים. זה מאפשר לנו להבין שאלוהים ביקש שייעשה פתח כדי לאפשר לאור הצהריים לזרוח. עם זאת, החלון שימש למטרות מרובות. אולי, החלון היה דרך להראות את התקווה שחש נח, משום שהוא איפשר לו להציץ קטן לעולם בכל עת, מחושך ועד שחר. חלון מחבר את התיבה לעולם. הוא נתן לו את ההזדמנות לראות כיצד העולם שמחוץ לתיבה גדל ומשתנה. חלון זה הוא גם שאפשר לנח לשלוח את העורב שהוזכר קודם לכן.

סיפור זה מציג בפנינו את ההזדמנות לחשוב על החלונות שיש לנו בחיינו ועל ההיבטים בחיינו שעוזרים לנו לראות את האור. הוא נותן לנו את הזכות למצוא תקווה בתוכנו. לכן, חשוב להזכיר לעצמנו ללא הרף שלעולם אסור לנו לשכוח לבנות חלון, שכן הוא נותן לנו פתח לעולם.

ככל שהסיפור ממשיך, נח שלח שוב ציפורים כדי שיוכל לקבל תחושה של מה שקורה מחוץ לתיבה. כשהיא חזרה לבסוף, הציפור הצליחה להשיג עלה זית, שסימן שהעולם מתרפא. כאשר הסערה סוף סוף חלפה, הבטיח אלוהים שלעולם לא יהרוס דבר שוב. לאחר מכן שלח אלוהים קשת בענן כאות לברית בין אלוהים לכל יצור חי שיישב לנצח על פני האדמה.

בסוף הפרשה, אנו קוראים כיצד צאצאי נח בנו את מגדל בבל במטרה למצוא את דרכם לגן עדן. סיפור זה ממחיש כיצד האנושות יכולה להתאחד ולהשיג הישגים גדולים. עם זאת, בניית המגדל לא התקבלה יפה על ידי ה'. היו הרבה שפות וה' בלבל ביניהן, וכך פיזר את האנשים לחלקים שונים של העולם. סיפור זה מלמד אותנו את חשיבות התקשורת. הבנת אחרים אינה תלויה רק ​​בשפה, שכן תקשורת היא הרבה יותר ממילים בלבד. באיזו תדירות אנו מרגישים שאנו מדברים שפות שונות עם מישהו קרוב אלינו? באיזו תדירות אנו לא מבינים אחרים גם כשאנו מדברים באותה שפה? תקשורת היא אחד המרכיבים החיוניים ביותר בחיי היומיום שלנו. הסכנה היא, כפי שמוצג במגדל בבל, שאם בסופו של דבר נפריד את עצמנו מאנשים אחרים רק משום שאיננו מבינים זה את זה, לא נוכל לצמוח יחד.

שבת שלום,

דליה פופקין קליימן, BBYO צ'ילה