בפוסט זה אדון בחגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל. ביום זה, כל עיר עורכת מופע זיקוקים, וככל שהמופע מרגש ומרשים יותר, כך האירוע טוב יותר. בעוד שכולם נהנים מהיום השמח הזה, ישנה קבוצה נוספת של אזרחים שעבורם מופע הזיקוקים מעורר טראומה מתקופת שירותם, שם היו עדים לאירועים טראומטיים שהובילו לפוסט-טראומה.

למרבה הצער, מדינת ישראל לא דנה מספיק בנושא וממשיכה לערוך מופעי זיקוקים מדי שנה. נראה שהם קצת פחות אכפתיים מהחיילים שאכפת להם ונלחמים למען המדינה הזו.

החיילים שמביאים איתם את כאב הימים ההם על בסיס יומי, חוו זאת בצורה הקשה ביותר ביום המאושר ביותר של ארצנו, ועשו הכל למען ארצנו.

למרות זאת, ברור כי לאחרונה ניתנה עדיפות רבה יותר לחיילים הללו, וכמה ערים ברחבי הארץ ביטלו לצמיתות את מופעי הזיקוקים של יום העצמאות. אני מאמין ששינוי קטן זה עבור אותם חיילים ראוי לכלל האומה.

מלבד זאת, אנשים רבים מתחילים לשים לב לכך יותר ולהגיב למאבק למען החיילים הללו, ובכך להראות את האחווה והתמיכה ההדדית בין האזרחים.
יום העצמאות היה יכול להיות יום שמח יותר לכולם, כולל לגיבורים האלה, אלמלא הזיקוקים.