פרשת תרומה, חלק מספר שמות, מתארת ​​את מסעם ותהליך בניית המשכן (המשכן) של בני ישראל, בית תפילה נייד אותו נשאו עמם במדבר עד שנבנה בסופו של דבר בית המקדש בירושלים. למרות שזה אולי נראה בתחילה כאירוע יומיומי, כאשר מכניסים אותו להקשר ובוחנים אותו, לפרשה זו יש הרבה מה להציע.

לאורך מסעם במדבר, בני ישראל התלוננו ללא הרף. משה שחרר אותם ממצרים, והם התלוננו על מחסור במזון, מחסור במים, כיצד היה מצבם הטוב יותר במצרים מאשר לנדוד במדבר, וכן הלאה וכן הלאה. אלוהים העניק את כל הברכות והמתנות הללו לעם היהודי, אך כל מה שהם יכלו לעשות היה למצוא פגם במשהו. מספר שבועות לפני האירוע החשוב שבו אלוהים העניק את עשרת הדיברות לעם היהודי בהר סיני, העם החל לאבד את אמונתו באלוהים ובנה עגל זהב כדי לעבוד אותו במקום זאת. לאחר אירוע זה הטיל אלוהים על בני ישראל לבנות משכן, בית תפילה. היהודים גייסו את משאביהם, כולל זהב, כסף ועור, כמו גם את זמנם ומיומנותם, כדי לבנות את בית תפילה זה. ההבדל, עם זאת, בין אירוע זה לאחרים שקדמו לכך, היה שהם בנו את המשכן ללא תלונה. כולם עבדו יחד, בהרמוניה ובאחדות, כדי לבנות משהו טוב בהרבה מזה שהיו בונים אילו הוטלה עליהם המשימה לעשות זאת לבד, או אילו עשו זאת תוך כדי תלונות.

עד לנקודה שבה הוטל עליהם לבנות את המשכן, כל מה שעשו היהודים היה לקבל את ניסיו וברכותיו של אלוהים באופן פסיבי, ולקחו את מה שניתן להם מבלי ליצור ולפעול בעצמם. בכך שגרם להם לבנות את המשכן, לימד אותם אלוהים שיעור חשוב על אחריות ובגרות, וכי יש להשתמש במשאבים שניתנו להם וליצור מהם משהו בעצמם במקום לחכות שדברים יינתנו להם על מגש של כסף. יש ליצור ממה שניתן להם.

אנו יכולים ללמוד מפרשה זו את החשיבות של נטילת הברכות, הנסים, המשאבים וההזדמנויות שניתנו לנו ויצירת משהו מהם, כי אם נתעלם מהם, לעולם לא נשיג דבר. פעולה טובה לאין שיעור משאננות. חשיבות העבודה המשותפת, כקהילה, מודגמת גם בפרשה זו. אם בני ישראל לא היו מאחדים את כל משאביהם, זמנם ומיומנותם, הם לעולם לא היו בונים מבנה כה מרשים. זה מחקה את העולם המודרני שלנו; התבוננו ביצירתנו המדהימה... BBYO קהילה! כן, לחברים בודדים יש את הכוח ליצור עם כל המשאבים והמיומנות שיש להם. אבל האם מספר חברים בודדים לא חזקים הרבה יותר כמו דירקטוריון, סניף, אזור או כחלק מהסדר הבינלאומי? בגלל שאנחנו עובדים יחד אנחנו יכולים לקצור את החוויות המדהימות שאנחנו חווים. חבר אחד לא יכול לתאם קהילה בינלאומי לבדו, למשל. עם זאת, דירקטוריון בינלאומי וצוות היגוי בינלאומי, המורכב מבני נוער מדהימים רבים, יכולים. אנחנו עובדים בצורה הטובה ביותר כקהילה, לא כפרטים.

נקודה חשובה נוספת שיש ללמוד מפרשה זו היא הלקח שה' לומד; מנהיג לא יכול לעשות הכל בעצמו ולקוות שעמו יפיק ממנו את המיטב. מנהיג חייב לתת לעמו את ההזדמנות לשתף, להשתתף ולתרום כדי לאפשר מאמץ משותף במטרה לייצר תוצר סופי גדול יותר. BBYO פועל לפי עיקרון זה. חברי סניף או אזור מעלים רעיונות למה שהם רוצים לראות קורה, הם מביאים אותם למנהיגים שלהם, במקרה זה להנהלה שלהם, והם יעבדו יחד כדי שזה יקרה. מנהיגים לא עושים, ולמעשה לא צריכים, לעשות הכל בעצמם. עליהם לעבוד בשיתוף פעולה עם הצוות שלהם וללמד את האנשים איך לעשות דברים בעצמם במקום לעשות זאת עבורם.

אנו חזקים יותר כשאנו משתפים פעולה, חולקים, מדמיינים ומתאחדים כאחד, בדיוק כפי שעשו בני ישראל לפני אלפי שנים רבות כאשר בנו את המשכן שלהם. עלינו לקחת את מה שניתן לנו ולייצר ממנו משהו, לא לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שדברים יקרו. עלינו לחנך ולסייע במקום לשלוט. זה מה שפרשת תרומה מלמדת אותנו. את חשיבות שיתוף הפעולה, המנהיגות ולקיחת האחריות.

שבת שלום,

תמנע שושן

BBYO מלבורן מזקירה

‍