פרשת השבוע, מקץ, עוסקת כולה בחלומות. בתחילת הסיפור, יוסף משתחרר מהכלא לאחר שפרעה חולם על שבע פרות שמנות שנבלעו על ידי שבע פרות רזות, ושבע שיבולי דגן שמנות שנבלעו על ידי שבע שיבולי דגן רזים. יוסף מפרש חלום זה כשבע שנים של עושר ושגשוג, ולאחר מכן שבע שנים של רעב וחורבן. יוסף מייעץ לפרעה לאגור מזון נוסף במהלך שנות השפע. בזכות עצתו החכמה של יוסף הוא מונה על ידי פרעה לתפקיד מכובד מאוד.

החלומות שיוסף ראה, מאז שהיה ילד, נועדו לייצג את מעמדו המשפיע והסמכותי של יוסף. הוא חלם זה מכבר שיגיע רגע שבו משפחתו תשתחווה לו. התגשמות החלום מתרחשת גם בפרשה זו. החלום מתגשם כאשר משפחת יוסף מגיעה למצרים בחיפוש אחר מזון. כשהם מגיעים, בני משפחתו מבינים במהרה שאחיהם האבוד, יוסף, הוא המשנה למלך במצרים, מה שגורם להם להשתחוות לו.

מהו חלום? האם הוא שטויות חסרות משמעות? או שמא הוא למעשה חזון חשוב של אירועים עתידיים ומבשר למה שעתיד לבוא?

אמנם ישנם חלומות שהם בוודאי שטויות, אך ישנם רבים שהם חשובים ומשמעותיים. אחד החלומות החשובים ביותר שאנו קוראים עליהם בתורה הוא החלום בו חלם יעקב כשישן בבית אל. כפי שנדון בפרשה הקודמת, יעקב חלם בו ראה סולם המשתרע מן הארץ אל השמים ומלאכים עולים ויורדים בסולם. ישנן פירושים רבים לחלום זה, אך המדרש מבין שחלום זה מייצג את מעצמות העולם הרבות שיעלו בסולם השלטון והסמכות כמו בבל, יוון ורומא. אך כל אחת מאותן אימפריות תרד גם היא בסולם; בסופו של דבר הן ייכשלו במאמציהן להשיג שליטה עולמית. בראש הסולם הם ינסו לטהר את העולם מהדת היהודית, אם לא את העם היהודי, אך הם לעולם לא ישיגו את ההצלחה שקיוו לה. בעוד שחלומם היה עולם ללא יהדות, חלומו של יעקב היה שילדיו, העם היהודי, יהיו בני אלמוות.

זהו חלומו של יעקב שאנו חוגגים בחנוכה. אנו חוגגים את העובדה שמעצמות עולם רבות, כמו היוונים, ביקשו להרוס את בית המקדש שלנו, את אמונתנו ואת זהותנו עצמה, אך אנו עדיין כאן חיים ובריאים ואפילו חוגגים את היותנו יחד שוב בחג הזה.

שבת שלום,

שרה ליבר, GMR