עם סיום חג הסוכות, אנו מקבלים מיד את פני חג שמחת תורה. בחג זה אנו מסיימים את מחזור קריאת התורה השנתי שלנו עם קריאת הפרשה האחרונה, וזאת הברכה. חגיגת סיום התורה שלנו היא ייחודית ומעניינת למדי. באופן מסורתי, בית הכנסת כולו חוגג בכמה דרכים; ראשית, ישנם ריקודים מעגליים נרחבים. שנית, איננו מסיימים את קריאת התורה רק על ידי סיום התורה, אנו גם מתחילים את ספר בראשית שוב.

מה משותף לסגנונות החגיגה הייחודיים הללו? מה זה אומר לנו על הקהילה שלנו?

המעגל שאנו יוצרים בתורה שלנו על ידי קריאת הפסוקים האחרונים של התורה והפסוקים הראשונים, והמעגל שאנו יוצרים בריקודים שמחים, שניהם רומזים לאותו עיקרון: קהילה. למעגל אין התחלה ואין סוף. אין לו ראשון, שני או אחרון. הוא אינו מאפשר לאף אחד להיות פחות או יותר. במקום זאת, הוא מחזק את רעיון ההכלה. הוא מבטיח שלכולם תהיה אמירה שווה והזדמנות שווה.

לעיתים קרובות קבוצות יכולות להיות מוצפות בקליקות או לשון הרע, רכילות. "שיחות" אלו גורמות לנו להרגיש מודרים ולא רצויים. כשאתה בקהילה אמיתית, כולם מתקבלים ואהובים. כולנו מכבדים ופתוחים זה לזה. לכל אדם יש נקודות מבט שונות והוא ייחודי בדרכו שלו. ב BBYO אנו שואפים להפוך את הקהילה שלנו למכילה ומסבירת פנים. אנו מגוונים ורוצים מקום שכל בני הנוער היהודים יוכלו לקרוא לו בית. לקראת החגים הללו, קחו את הזמן לפתוח את המעגל שלכם לאלו שמרגישים מנודים או לבד. אף מעגל לעולם לא יכול להיות גדול מדי!

חג שמח,

טס ריטנברג ופרי שוורץ, כוח המשימה להכלה בכל היכולות

‍