ויקהל פקודי משמות לה, א' עד מ', לח הוא סיפור על בניית המשכן על ידי היהודים. הסיפור מתחיל בכך שבני ישראל מתאספים יחד כדי לחגוג את השבת. בזמן שהם מתאספים, אלוהים קורא למשה ואומר לו שבזמן שכולם מתאספים יחד, עליהם להביא ציוד שיעזור לבנות את המשכן.

כשהגיעו היהודים, הם הביאו שפע של אספקה, החל מבדים צבועים בעושר רב, כסף, זהב, נחושת, אבנים יקרות וקריסטלים, וחומרים יקרי ערך ותומכים רבים אחרים. כולם הביאו כל כך הרבה אספקה, עד שנשארה קצת לאחר שהמשכן כולו הושלם. היה מספיק אספקה ​​לבניית המבנה היפה הזה, ומספיק מקום לכולם להתאסף בו.

העם היהודי בנה את המשכן היפהפה עם 48 קירות מצופים זהב, גג תלת-שכבתי ופרוכה שהפרידה את המקדש לשני חדרים. הם כמובן שמרו על המנורה בעלת שבעת הקנים שהחזיקה את השמן הזורח בבהירות. לאחר שסיימו לבנות את המשכן, העם היהודי התרגש כל כך מכך שהיה להם מקום שבו יכלו להתכנס יחד כדי להתפלל ולחגוג חגים כמכלול.

התמוד מספר לנו שלמרות שאין לנו משכן או בית המקדש, יש לנו את בית הכנסת. זהו בית הכנסת המקומי שלנו, שמתפקד בדומה לבתי התפילה היפים המוזכרים בתורה. כיום, ישנם מאות אלפי בתי כנסת ברחבי העולם, אליהם הולכים יהודים ומתפללים יחד, כדי ללכת בדרכם של אבותינו שנים רבות לפנינו. בעוד שאנשים רבים אינם הולכים כל יום או כל שבת, השמחה והתחושה החמה שיש כשיושבים בבית כנסת עם קהילה חזקה ומגובשת היא ההרגשה הטובה ביותר בעולם.

מה נוכל לעשות היום כשאנחנו לא מורשים להיכנס לבית הכנסת בגלל ההגבלות שנגרמו על ידי נגיף הקורונה? עלינו לעשות כמיטב יכולתנו ליצור משכן וירטואלי, מקום יפהפה ודיגיטלי להתכנסות שאינו מוגדר על ידי מרחב או אפילו זמן, אלא התכנסות של מחשבות, תפילות ורעיונות שנוצרת על ידי דיאלוג משותף וחוויות משותפות.

שבת שלום,

שליחים של ONR, ג'יימי ומקס