כפי שאתם כבר יודעים, נגיף הקורונה (COVID-19) שם לעצירה מיידית את כל האירועים המתרחשים ברחבי העולם בחודשים הקרובים. אולימפיאדת טוקיו 2020 נדחתה ל-2021, וכל ענפי הספורט הושעו ללא הגבלת זמן. זהו זמן דרמטי עבור כולם ברחבי העולם, עבור אנשים שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, ייתכן שזו התקופה המפחידה ביותר שהם יכלו לחוות אי פעם. ברור שלא רק עולם הספורט נעצר, אלא גם הכלכלה העולמית ומשפיעה על אירועים עולמיים רבים נוספים כמו פוליטיקה. כל זה קורה בעיצומה של מחזור הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020. יש אנשים שחושבים שלנגיף עשויה להיות השפעה על תוצאות הבחירות; בעוד שאחרים חושבים שאנשים לא צריכים לדאוג מהבחירות מכיוון שיש דברים מטורפים יותר שקורים בעולם.

תלמידי תיכון עשויים להיות מודאגים מתוצאות הבחירות (לא משנה באיזו מפלגה פוליטית הם תומכים) או מהנגיף בכללותו. נושאי השיחה העיקריים של חברי מחזור 2020, כמוני, הם הצורך לסיים את לימודיהם התיכוניים באינטרנט, חוסר היכולת לחלוק את הזיכרונות האחרונים האפשריים לזמן מה עם חבריהם מהתיכון, סיום לימודים פיזית, או החשוב מכל, עבור חלק, נשף סיום הלימודים. נשף סיום לימודים פירושו שאתה מסיים את התיכון ואתה יכול לחגוג את זה עם כל השכבה.

אני רואה בכל רחבי האינטרנט תלמידי תיכון ומכללות ששואלים "למה דווקא השנה שלי?", "כולם חוו את הדברים שאני לא חוויתי". התגובה האישית שלי לכך היא: דברים כמו COVID-19 קשים לחיזוי, וזו לא אשמתו של אף אחד. בתי הספר היו צריכים להיסגר למען בטיחות התלמידים וחברי הצוות, וצריך לשמוח שהם יכולים ללמוד בבית הספר בנוחות מביתם. כן, חלק מהמורים עשויים להקצות יותר עבודה ממה שהיו עושים אם היית בבית הספר, אבל זה כנראה בגלל שפעילויות חוץ-לימודיות מבוטלות, מה שנותן עוד זמן להשלים את עבודות הלימודים. האם אני חושב שזה דבר נכון לעשות מצד מורה? כמובן שלא. עם זאת, אני מבין את נקודת המבט שלהם, וחלק מהתלמידים, כמוני, מוצאים עבודה נוספת מלחיצה מאוד. במיוחד כתלמיד תיכון. נמאס לי להיות בבית ועבודות הלימודים לא עוזרות לי להישאר מוטיבציה.

רק דעו שאתם לא לבד. כל תלמידי התיכון, הסטודנטים ואפילו אנשי המקצוע עוברים בדיוק את אותן תקופות קשות כמוכם. הכל וירטואלי ולצערנו הנגיף לא מראה סימני האטה. כל היבטי העולם מושפעים, ואני באמת מקווה ש-COVID-19 יראה סימני היעלמות בעתיד הלא רחוק.