בפרשת השבוע, פרשת מקץ, יוסף מפורסם בפירוש חלומות. בתחילה, משק הבית של פרעה שואל אותו עצה לגבי חלום ומופתע לטובה מתשובתו של יוסף. שנתיים לאחר מכן, כאשר פרעה זקוק לעזרה דומה, מציע משק הבית לקרוא ליוסף לעזור. בתפנית אירועים מפתיעה, יוסף מוציאים בחיפזון מהכלא ומוצבים בעמדת כוח. אירועים אלה כבר התרחשו בתחילת חייו, אך בסדר הפוך, עוברים מעמדת כוח לגלות. כבחור צעיר, הוא מופשט ממעיליו היפה על ידי אחיו ונזרק לבור, בדומה לכלא שאליו הושלך וממנו חולץ לאחר מכן. לאורך כל הפרשה, יוסף חווה רגעי דז'ה וו המזכירים לו חיים בצורה מפגרת. אף על פי כן, כל הזמן הזה, אלוהים עם יוסף. מוטיב זה ניכר בבירור בכך שאף אחד לא מסוגל לפרש את חלומו של פרעה מלבד אדם אחד ששמע את אלוהים.

כיצד זה קרה? בהתחשב בהקבלות המתבררות ליוסף במהלך חייו, הוא גוזר את תשובתו על ידי ניתוח חייו שלו וגורלו. בצומת זה, גורלו של יוסף הוא למעשה שיטה ייחודית לתקשורת עם אלוקים. יוסף רואה שחייו היו מחושבים, במקום שנותרו ליד המקרה. הבנה זו מאפשרת ליוסף לראות את חלום פרעה כמפגש של עברו, לרגע זה. יוסף מתקרב לאלוקים ומסוגל לפרש את היבטי החלום כדואליות חוזרת ונשנית בין שגשוג במשך שבע שנים ואחריה שבע שנות רעב.

אז, האם אלוהים מתקשר איתנו דרך חלומות? שאלה זו נותרה יחסית פתוחה; עם זאת, היהדות ניגשת אליה בעקיפין בדרך אחרת. היהדות מאמינה בהגדרה עצמית. זוהי האמונה שאנו יכולים לקבוע את עתידנו, בדיוק כפי שיוסף מבין זאת באמצעות פירוש חלומות. אין גרסה קבועה של חיינו שלא ניתן לשנות אותה וניתן להצהיר עליה לנו באמצעות חלום. מחשבה זו, על האפשרויות האינסופיות, היא גם מעצימה וגם מכריעת. עם זאת, זוהי תזכורת נהדרת לכך שאנו שולטים בגורלנו, בבחירותינו, ברצוננו החופשי. יוסף ידע שיש לו תמיכה רוחנית כל חייו, אך היה זה עליו לעבור את העליות והמורדות שמגיעות עם היותנו בני תמותה. השבוע, אנו מזכירים את חשיבותנו כפרטים לעיצוב העתיד, שכן איש אינו יכול לעמוד בדרכנו, מלבד עצמנו.

שבת שלום,

אזור מזרח, מועצת צפון קרוליינה שליחה, אוליביה רייכמן

‍