בפסוק הראשון של פרשת השבוע אנו קוראים "וְהִיא עָקַב תִּשְׁמִיעוּן", "וְאִם שְׁמַעְתָּ אֶל־הַחֲקָפִים הָאֵלֶּה וְשָׁמַרְתָּם וְיִשְׁמֹר אֹתָם וַיְקַמֵּר אֱלֹהִים לָכֶם אֶת־הַבְּרִית אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע אֶת־אֲבוֹתֶיךָ". המילה עקב מתורגמת פשוטו כמשמעו לעקב רגל. מדוע משמשת מילה זו עקב לתיאור המצוות המוזכרות כאן? רש"י, פרשן תורה ידוע, מסביר שהתורה מזכירה לנו שגם המצוות הקטנות והחסרות משמעות שבדרך כלל אנו מתעלמים מהן ואיננו שמים לב אליהן, אסור לנו לדרוך עליהן ב"עקב רגלנו", שכן כולן חשובות באותה מידה.  

המשנה בפרקי אבות מלמדת אותנו, "תוצאה של מצווה היא מצווה, ותולדת חטא היא חטא". ודאי שאנחנו עשויים לחשוב ש-613 מצוות הן המון מצוות וחלקן עשויות להיראות לנו מטורפות... לדוגמה, אנחנו לא יודעים את המשמעות של למה אנחנו נועלים את הנעליים שלנו בסדר מסוים, אבל הסיבה היא שכאשר אנחנו עושים את הפעולה הפשוטה של ​​נעילת הנעליים שלנו, אנחנו מקרבים את ה', כי בכל חלק וחלק ביום שלנו ה' רוצה להיות לצידנו! אז אתם יכולים לדמיין... בכך שאנחנו פשוט נועלים את הנעל הימנית ואז את השמאלית ואז קושרים את השמאלית ואת הימנית, אנחנו מקרבים את ה' אלינו ומעשירים את הקשר האישי שלנו עם ה'.

בוודאי שאתם יכולים להסתכל על 613 מצוות כנטל, או שאתם יכולים להסתכל על 613 מצוות ולחשוב "עכשיו יש לי עוד 613 הזדמנויות עבורנו לקרב את אלוהים - בכל רגע של כל יום", אפילו בזמן שאתם שורכים את נעלינו!

אלוקים לעולם לא מנסה להקשות עלינו את החיים, הוא לעולם לא רוצה שנהיה אומללים. אלוקים קובע את כל החוקים ואת כל המצוות הללו כדי שנוכל לגדול ולהיות האנשים הגדולים שאנחנו יכולים להיות. אנחנו לומדים הרבה יותר מאשר רק איך לשרוך את הנעליים שלנו, התורה גם מלמדת אותנו איך נוכל להפוך למנהיגים חזקים אך אמפתיים. מגיל צעיר לימדו אותנו שהאלקים לא רק בתוכנו אלא סביבנו בכל מה שאנחנו עושים. זהו מושג די קשה להבנה. אם אנחנו רואים את אלוקים כישות כל-יכולה ששולטת בכל דבר בעולם ומכירים בכך שיש חלק קטן ממנו בכל אחד מאיתנו, אפילו בזמנים הקשים ביותר שבהם אנחנו נמצאים במצבים בלתי נשלטים וקשים, חשוב להבין שעלינו לשלוט במה שאנחנו יכולים במצבים אלה ולזכור שהחלק הקטן של אלוקים שבתוכנו יהיה איתנו בכל צעד ושעל.

בכך שאנו מאפשרים לאלוהים להיות נוכח בחיינו, אנו בונים מערכת יחסים של נתינה וקבלה, שבה אנו מסוגלים להכיר ביופי ובאהבה שה' מביא לעולם. כולנו חלקים זעירים בפאזל העצום הזה שה' בנה, הנקרא אדמה, וחובתנו היא לקיים מצוות ולחיות חיים מוסריים ואתיים יותר. עלינו להזיז את ה' ממקום של פחד בתודעתנו למקום של אהבה וקבלה.

נגיף הקורונה משפיע על כולנו ואנחנו לא יודעים איך לעצור אותו, אבל אנחנו צריכים לקבל אותו באמונה ובביטחון. התורה אומרת לנו "צדיק יחיה באמונתו (אמונה)". אמונה באלוהים מהווה את ליבת כל המצוות. עם אמונתנו ומעשים טובים מתמשכים, אנו מקווים שנוכל להמשיך ולשגשג בעידן הקורונה הזה ולראות במהרה את הסוף של המגפה הזו.

שבת שלום,

מאיה איזקי, שיינה דיימונד ויהודה מרקס

BBYO דרום אפריקה