ביום הסואה הזה, יום הזיכרון לשואה, אירחו בני נוער מכבי צעיר את "זכרון בסלון" ברחבי המחוז. בני נוער מכבי צעיר קיימו אירועים בקהילותיהם המקומיות כהזדמנות משמעותית ללמוד על השואה מניצולי השואה. חלקם שיתפו אותנו בחוויותיהם וכיצד בחרו להנציח את השואה.

חדרה: עדי אייבושיץ

שמי עדי ואתמול השתתפתי באירוע "זיכרון בסלון" שהתקיים בסניף מכבי בחדרה. הדובר באירוע היה דודי דוד, בנו של פנחס. פנחס גדל בבלגיה, לאחר שבלגיה נכבשה על ידי הנאצים הוא נמלט עם משפחתו לצרפת. תחילה הוא שהה בבית דודו עם כל משפחתו, ולאחר מכן נשלחה משפחתו למחנה ריכוז. במחנה הריכוז היו פנחס ואחותו חיה עם אמם ואביהם, עד שהופרדו מהם.

התנאים במחנה היו קשים ואכזריים. היה גם יום אחד שבו הגיע כומר ושכנע את האמהות למסור את ילדיהן כדי שיוכל להציל אותן ולמסור אותן לאימוץ (חלקן הסכימו, חלקן לא בטחו בו). הן הלכו לבית החולים והעמידו פנים שהן צרפתיות. מאוחר יותר נאלצה המשפחה המאמצת להעביר את האחים הלאה והם הגיעו לבית יתומים בצרפת שם הצילו 108 ילדים יהודים.

בית היתומים שימש כבית ויצר קשרים עם ילדים יהודים ממקומות אחרים. מספר חודשים לאחר מכן, בעל בית היתומים לא יכל עוד לפרנס את הילדים הללו והם נאלצו לחצות את הגבול מצרפת לספרד בעזרת מדריכי טיולים ברגל. זה היה מסע קשה אך בסופו של דבר הם הגיעו לספרד ועברו מעיר לעיר עם קבוצת ילדים יהודים נוספת עד שעלו על ספינה למה שלימים תהפוך למדינת ישראל. פנחס והילדים האחרים גדלו ובסופו של דבר גידלו משפחות משלהם בישראל.

החוויה שלי מזיכרון בסלון הייתה מרגשת מאוד, הסיפור היה מעניין מאוד ומלא בתהפוכות ומעברים. האחים הללו נזרקו ממקום למקום ונאלצו לעזוב כל מקום אליו הגיעו לאחר מספר חודשים בגלל הנאצים. היה להם הרבה מזל וזה ניכר בסיפור. לכל מקום שהם הגיעו והם הגיעו למקומות רבים - היו חסידים ואנשים טובים שעזרו להם וזה הראה לי שחסד יכול לנצח גם בזמנים החשוכים ביותר.

גדרה: רותם נבון

השנה מתקיימים כ-15 אירועים של "זיכרון בזל" בקהילה שלי בגדרה. כ-2 מהם תוכננו והשתתפו בהם חברי הסניף שלי. בכל סלון (סלון) היו כ-40 איש שבאו לשמוע עדות של ניצול שואה.

בסלון הראשון של ה"סלון" סיפר שלמה גרוס את סיפורו האישי ואת עלייתו לישראל. ב"סלון" השני סיפר צביקה פלזנסקי את סיפור משפחתו.

לדעתי, אירוע זה הוא דרך חשובה מאוד לזכור את השואה ולהדגיש את הערכים היהודיים שלנו.

פולג: יונתן כרמל

אנחנו סניף של מכבי צעיר ישראל - אנו מתחייבים לשמר ולהנציח את השואה ולהעביר אותה לדורות הבאים!

אתמול, 30/4/2019, פגשנו ניצול שואה בן 95 בביתו של אחד מחברי הסניף שלנו בפולג. היינו 35 מבוגרים, שישנים ורכז הסניף שהתאספו לאירוע הזה. כולנו היינו כל כך מרותקים ממה שהניצול שיתף אותנו. כשהוא נכנס לבית וראה כל כך הרבה פנים צעירות, הוא אמר שהוא מאוד נרגש להיות שם וזו זכות גדולה שמישהו יקשיב לסיפורו, במיוחד מתנועת מכבי צעיר. אנו אסירי תודה שהוא בא לשתף אותנו. הבטחנו לו שנשתף את סיפורו על השואה עם כמה שיותר אנשים. הוא התרגש מאוד והודה לנו מקרב לב. אנו מבטיחים לזכור ולא לשכוח לעולם ולהעביר את זיכרונות השואה לדור הבא.

יד רמב"ם: גיא חיון

השנה בחרנו לעשות משהו קצת שונה ביום הזיכרון לשואה. הפכנו את החדר שלנו לחדר זיכרון שבו כל אחד מאיתנו שיתף סיפורים של ילדים ובני נוער מהשואה. הזמנו את כל האנשים מהקהילה לבוא לראות, לשמוע ולזכור איתנו. כל תלמיד בחר סיפור של ילד והציג אותו בפני כולם. בסוף כולם הדליקו נר זיכרון ושיתפו את רגשותיהם בספר הזיכרון שלנו.

ראשון לציון מערב: מאי ריש

40 חברי מכבי צעיר ראשון לציון התכנסו יחד בסניף מכבי צעיר המקומי שלהם בערב יום השואה ונהנינו מערב משמעותי ועוצמתי באירוח "זכרון בסלון". אנו, חברי מכבי צעיר ראשון לציון מערב, זכינו לפגוש את ניצולת השואה קרול צימט ולשמוע את סיפוריה החזקים על הישרדותה. נזכור ולעולם לא נשכח! הערב הזה היה כל כך משמעותי וחשוב! חשוב תמיד להעביר הלאה את סיפוריהם של ניצולי השואה, תמיד לזכור ולא לשכוח!

נס ציונה: אור כץ

היום, 2.5.19 יום הזיכרון לשואה

חברי סניף הנוער של מכבי בנס ציונה הגיעו לעצרת הארצית של תנועות הנוער שנערכה ביד ושם. במהלך היום למדנו, תהינו ושמענו סיפורים על השואה, על חוויותיהם של יהודי אירופה באותן שנים ועל חסידי אומות העולם. היום הסתיים בטקס מרגש בו אריה ומלכה, ניצולי שואה, שיתפו את סיפורם הקשה.

נילי: גלעד עמרוסי

כששמענו שהוזמנו לכנסת לטקס יום השואה, אני לא חושב שהבנו לגמרי את המשמעות של טקס כזה. הגענו לטקס לבושים בחולצות חאקי ועניבות, במדים שלנו. במהלך הטקס זה באמת פגע בי - נכון שהרבה קשיים מגיעים בדרך לעם היהודי, אבל עכשיו יש לנו מדינה, מדינת יהודים. זהו ניצחון האור על החושך. למרות שניסו למחוק אותנו, הצלחנו לקום כמו תמיד. בכנסת זה פשוט הרגיש כמו דוגמה חיה. פתאום הבנתי את הדבר הכי חשוב - אני גאה להיות יהודי! לשיר את התקווה ליד ראש ממשלת ישראל שהוא יהודי ודור שני לשואה, ואני, דור שלישי לשואה. לעמוד עם חאקי ועניבה ולשיר יחד את התקווה - ההמנון הלאומי שמאחד את כולנו. אין רגע עוצמתי יותר מזה. אסיים בציטוט שורה מההמנון הלאומי "מקווה להיות עם חופשי בארצנו" להיות עם חופשי בארצנו

זכרון יעקב:

מכבים:

באר שבע:

ראשון לציון: