מדי שנה, פרס המזון העולמי מוענק לאדם אחד או יותר ברחבי העולם על שיפור מצב ייצור וחלוקת המזון. פרס המזון העולמי מעניק פרסים לאנשים שסייעו לכל מדינה שבחרו לשפר את סוגיות הביטחון התזונתי או לשפר את הצרכים החקלאיים. זוכי פרס המזון העולמי לשנת 2018 היו ד"ר לורנס חדאד וד"ר דיוויד נבארו מבריטניה, אשר תרמו תרומה משמעותית בתחום האימהות ותת-תזונה בילדים במקומות כמו גאנה, גואטמלה, קמבודיה וקניה.

לפני כחודש, מורת החקלאות שלי בתיכון לימדה אותנו על פרס המזון העולמי, ומיד התעניינתי לכתוב על צרכיה של ישראל בתחום. במאמר שלי דנתי בנושאים החקלאיים בישראל. מעל 97% מהמים של ישראל אינם ראויים לשתייה , לדוגמה. כמעט כל אדמות הגידול אינן ניתנות להשגה ואינן ניתנות לשימוש. בזמן כתיבת המאמר הזה, הבנתי כיצד בעיה סביבתית זו תורמת למשברים רבים אחרים בישראל, וכמה ישראל זקוקה לעזרתנו. לישראל יש סיבוכים רבים אחרים כרגע מלבד בעיות חקלאיות, כמו אבטלה, מחסור במזון ובעיות בחינוך. הבנתי שעל ידי תיקון בעיות ייצור וחלוקת מזון, ניתן לטפל גם בבעיות רבות אחרות. במהלך המחקר שלי, מצאתי כמה פתרונות מעניינים לבעיות הסביבה והמזון של ישראל, כמו מערכת ההידרופוניקה. מערכת ההידרופוניקה היא שיטה לגידול צמחים ללא שימוש באדמה. מערכת זו יכולה לבטל לחלוטין את הצורך באדמות גידול ישנות שנהרסו על ידי אלימות שונות בישראל. כמו כן, צללתי לאפשרות של יצירת ארגון עולמי בשם פרויקט "יד העזרה הישראלית" . ארגון זה יעזור למשפחות נזקקות.

באמצעות לימוד על פרס המזון העולמי, הצלחתי ללמוד דרכים חדשות לעזור למדינה שזקוקה לנו ביותר ושלימדה אותנו כל כך הרבה דברים. אני אסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לי ללמוד ולחקור על פרס המזון העולמי, שכן זה נתן לי דרך חדשה לעזור לאלו שפחות ברי מזל מאיתנו. הנה המאמר שלי על פרס המזון העולמי והצעדים שלדעתי יכולים לעזור לישראל לשפר את מערכות הסביבה, המזון והחקלאות שלה.