במשך שנים הייתה רות ביידר גינסבורג דמות איקונית בקהילה היהודית ותומכת בשינוי חברתי במערכת המשפט האמריקאית. גינסבורג מכהנת כיום כשופטת משנה בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ברחבי המדינה, גינסבורג קבעה תקדים חדש לשוויון מגדרי; היא טענה בתיקים משפטיים רבים בהם נאשם הופלה על רקע מינו. שמה הופיע לאחרונה בכותרות החדשות משום שסבלה מבעיות בריאותיות וסרט חדש יצא לאקרנים על חייה ומאבקיה בחיים ובעבודה כעורכת דין בתחום גברי. הסרט "על בסיס המין" (2018) מציג את מאבקה להילחם למען שוויון מגדרי על פי חוק. גינסבורג הייתה אחת מתשע נשים בלבד בכיתתה בבית הספר למשפטים של הרווארד, ומספר זה מייצג את מספר הנשים בתחום באותה תקופה. לאורך הקריירה שלה היא התמודדה לעתים קרובות עם אפליה על רקע מינה ומשרדי עורכי דין רבים לא רצו להעסיק אותה כתוצאה מכך. משרדי עורכי דין אלה נתקעו עם הרעיון שנשים אינן מתאימות להיות עורכות דין משום שהן כביכול יקבלו החלטות אך ורק על סמך רגשות. למרות שגינזבורג נרתעה בתחילה מהאפליה שחוותה, היא ניצלה זאת כדי להניע את מאבקה המאוחר יותר לשוויון מגדרי באמריקה. גינזבורג עבדה על פרויקט עם ה-ACLU, איגוד החירויות האזרח האמריקאי, כדי לזהות תחומים בחוקה שבהם גברים ונשים לא זכו ליחס שווה.

כיום, בגילה המופלג של גינזבורג, 85, היא עדיין נלחמת למען צדק חברתי וזכויותיהם של אנשים ברחבי אמריקה. למרות שהתמודדה עם אפליה על רקע מגדרה, היא התמידה במאבק למען שינוי בתקווה שדורות הבאים לא יצטרכו להתמודד עם אפליה דומה.

זה היה אחד הסרטים הכי מעוררי השכל שראיתי מזה זמן רב. אני ממליץ לכם לראות את הסרט הזה אם הוא זמין באזורכם. הסרט הזה הזכיר לי להיות אסיר תודה על כל הזכויות שיש לי בארצות הברית ועל כך שבתקופתה של רות ביידר גינסברג היא נאלצה להילחם על הזכויות שאני זכאי להן היום.